5 הסיבות העיקריות לעובדים פורשים משרות טובות בניגריה
זה כבר לא סוד עסקי להפוךמובילה בשוק בענף שלך אתה חייב להיות מסוגל למשוך בקלות את הידיים הטובות ביותר. אם אתה חייב להיות הטוב ביותר, עליך למשוך את הטובים ביותר. ישנן סיבות רבות לכך שהעובדים פורשים ממשרות טובות בתשלום, הסיבות אינן באמת משובצות אבן, זה יכול להיות שילוב של גורמים.
בניגריה, מדינה בעלת פוטנציאל משאבי אנוש עצום ועם זאת אכפת ממספר האבטלה, ומילאת משרות פנויות היא מעט טריקית.
בניגוד לדעה הרווחת כי אין כאלהמשרות בניגריה, הנושא הגדול יותר הוא האבטלה של הרוב המכריע של האוכלוסייה הצעירה. ההשכלה הנוכחית המוצעת במוסדות על-תיכוניים אינה מתקרבת להכנת התלמידים לחיים בכלכלה של 21 שנים, מהירה ומתפתחת.
עם האתגרים הללו בגיוס, "צוותשימור "הפך לדאגה מרכזית עבור ההנהלה. קשה מספיק למצוא את ההתאמה הנכונה לחברה שלך, להוסיף שעלויות ההכשרה, ההדרכה המחודשת וצורות השקעה אחרות בצוות, נעשה הכרחי להבטיח שהידיים הטובות ביותר שלך לא משאירות למתחרים. מחקרים הראו כי החלפת עובד עולה 21% מהשכר השנתי שלהם.
כדי להבין כיצד לשמור על הטובים ביותר, אנו מסתכלים על 6 הסיבות המובילות לכך שעובדים פורשים בניגריה.
היעדר אפשרויות צמיחה
אנשים הכי ניידים, חכמים ומונעים כלפי מעלהלא מעריך שהם מתגוררים בחברה בה הם לא יכולים לדמיין הזדמנויות לצמיחה. לאו דווקא צמיחה פיננסית, אך מיטב העובדים רוצים להרגיש שהם מתקדמים בחיים.
הרעיון להיתקע ברמה אחת, לחזוראותן משימות עם תוספות קטנות עכשיו שוב לבטח את המוטיבציה בשום זיכרון רחוק. כל אחד רוצה למשהו לשאוף, מבנה לקידום.
להשיג עבודות יתר
מתי ואם יש עוד עבודה נוספת שצריך לעשות,רוב הסיכויים שהידיים הטובות ביותר בקבוצה מתקשרות אחרי העבודה או בסופי שבוע. כאשר זה נמשך לאורך זמן, זה רק עניין של חודשים עד שהוא מתחיל לחפש מרעה ירקרק יותר. על פי סקר שנערך לאחרונה, 36% מהעובדים מקבלים דוא"ל בעבודה, 9% מקבלים מיילים במהלך חופשה ו- 34% מקבלים עבודה הביתה בסוף השבוע.
ההשלכות של התעסקות יתר הןמרחיק לכת. חיי המשפחה סובלים, הבריאות עשויה להתחיל לדעוך ובאופן כללי רטטנות נכנסת. אפילו הקצבאות לעבודה נוספת יבהירו רק על הסדקים בטווח הקצר, בטווח הארוך; אף אחד לא מעריך שמבלים פיזית בחוץ.
בוסים שאינם ניתנים לערעור
החיים בניגריה לרוב קשיםדי שיש הרבה נושאים להתמודד איתם ברמה האישית, יש הרבה יותר מה לדאוג לבמה הלאומית; אבל משום מה, הניגרי הממוצע עדיין מצליח לשמור על נטייה שמחה. קיום מנהל משימות מרושע לטפל בו במשך 40 שעות בכל שבוע אינו סיכוי שפונה הרבה לאף אחד ללא קשר לשכר.
חלק מהבוסים אולי לא רעים לחלוטין, אבל כאשרהעובד מרגיש כי הרווח, היעדים והמטרות משמעותם יותר לניהול מאשר המהות הבסיסית של האנושות, לא רבים מדי יתקעו זמן רב אחר כך.
קרא גם: חמש הנשים המוצלחות ביותר בניגריה התאגידית
יותר ממחצית האנשים שעוזבים את מקום עבודתם עושים זאת בגלל מערכת היחסים שלהם עם הבוס שלהם. הם פשוט מפטרים את הבוסים שלהם כדי לקבל קצת שלום בחייהם.
שכר
כסף! עבור מעל 85% מהאנשים, זהו השיקול העיקרי לפני קבלת התפקיד מלכתחילה. בכלכלה כל כך תנודתית כמו ניגריה, ההנהלה בדרך כלל אינה מתעלמת מהמציאות הכלכלית של מעמד הביניים.
שיעורי האינפלציה ממשיכים לעלות, העובד צומח,(לעתים קרובות יותר ילדים ותלויים מגיעים), אולם מבנה התגמול של רוב המפעלים יכול להישאר זהה במשך עשור. זו סיבה נוספת שהעובדים פורשים את עבודתם.
היעדר ההכרה וההכרה
אחת הסיבות לכך שעובדים פורשים היא חוסרהכרה. העובדים הטובים ביותר יוצאים מהנורמה ומטפלים בעצמם יותר בפתרון בעיות, ופעמים רבות יוצרים פתרונות שבדרך כלל יעלו הרבה יותר אם יתקשרו ליועץ. כל מה שהם באמת צריכים זה הכרה מועטה באותה ישיבת צוות או ישיבת דירקטוריון. זה חלק ממי שאנחנו כבני אדם, זה מחזק את הערך העצמי שלנו ומעניק תחושת שייכות.
לא משנה כמה מחווה אדיבה, הכרה גלויה חשובה לעובד הרבה.
